בכיתה שלי יש ארבעה מצבי הוראה עיקריים: זמן כיתה (הוראה פרונטלית), זמן קבוצה (אני עם קבוצה ושאר הילדים עובדים במרכזי למידה), זמן שיתוף (זמן שבו הילדים משתפים את הכיתה בעבודות שלהם) וזמן אישי (שיחה אישית ביני ובין אחד התלמידים).
ב”זמן קבוצה” וב”זמן אישי” הילדים יודעים שיש שני “מורים קטנים” בכיתה שהם העוזרים שלי לאותו יום ואפשר לפנות אליהם ולהיעזר בהם. הדבר מאפשר לי לשבת עם קבוצה או עם תלמיד באופן אישי ללא הפרעה.
החלטתי להכין “שעון מצבי למידה” שיעזור לי ולילדים להתארגן נכון לכל אחד ממצבי ההוראה.
ה”שעון” עוזר לילדים להבין מה מצופה מהם באותו שיעור ולהיערך בהתאם.
את “שעון מצבי ההוראה” שלי הכנתי מצלחת של מעמד קאפקייקס קומות, חיברתי סרט וזהו ! אנחנו מוכנים! 🙂
מצרפת את הקובץ של מצבי ההוראה וקובץ של “מורים קטנים” להכנת שרשרת.
אשמח אם תסבירי לי את עניין המורה הקטן. מה ההוראות שלך אליהם? מה תפקידם?
היי איילת,
המורים הקטנים מטרתם לעזור בכיתה לילדים שלא הבינו את המשימה או שזקוקים לתיווך קצר. המורים הקטנים נקבעים מראש (בדרך כלל הם גם התורנים באותו יום) ויש להם כמה דקות בבוקר הדרכה ממני. אני מראה להם מה אנחנו הולכים ללמוד בשיעור, מראה להם גם את הפתרונות, במידה והם “נתקעים” הם יכולים לראות את הדף פתור ואז לגשת לעזור. המטרה היא גם להעצים את התלמידים ולאפשר לי לשבת עם קבוצה באין מפריע.
הם גם עוברים בסוף השיעור ומחלקים מדבקות למי שעבד יפה.
שלום לך. מוקסמת מהאתר ומהראיונות!! ישר כח!
אני מורה בתחילת דרכי ומטרידה אותי מאוד השאלה כיצד ניתן לחלק את הזמן כפי שאת אומרת?? והאם מתאים לילדים בכיתה א? החלום שלי לצאת מהקופסה של ההוראה הפרונטלית והמשעממת (גם אותי) אבל חוששת שיהיה אי סדר בכיתה
. לא מצליחה באמת להתעלם ממה שקורה בכיתה בזמן שאני יושבת עם קבוצה.
אז : איך באמת מאפשרים עבודה בקבוצות?
ואיך מאפשרים להם עבודה עצמאית בלי שכל שניה יפנו לעזרה ? אשמח לתובנות בנושא.. תודה
היי. אני מאוד מבינה אותך. הכל בסופו של דבר זה עניין של סבלנות והרגלים. אומרים הרי שכדי שמשהו יהפוך להרגל צריכים לעשות אותו לפחות 21 יום 🙂 ואני מאוד מאמינה בזה. בסופו של דבר, הרי הוראה פרונטלית היא עניין של להרגיש בשליטה. בפועל זה לא באמת ככה. יש שקט תעשייתי בכיתה, אין זה אומר שהילדים בהכרח מקשיבים ולומדים ומה שקורה אחר כך הוא שאנחנו “מייצרים” ילדים לא עצמאיים וחסרי בטחון לפעול לבדם. לכן ההתמודדות הזאת של להסתובב במרכזוני למידה ולהחליט מה מתאים לי עכשיו לעשות ועם מה אני יכול להתמודד כרגע זה דבר מאוד חשוב עבור ילדים. כן יהיה בהתחלה אי סדר בכיתה וכן יראה לך שילדים רבים “לא לומדים”, אבל אם תעברי שוב על הפוסט שלי, תראי שכתבתי מה כדאי לעשות כדי לעודד ילדים לעבוד, ברגע שיהיה להם יותר בטחון לעבוד בלעדייך, ככה פחות יפנו אלייך לעזרה. זה לוקח זמן וזה דורש ממך לעשות עבודה על עצמך בלשחרר… ולהגיד לילד לפעמים “אני סומכת עליך שתמצא את הדרך להסתדר עכשיו” ולא מיד תקומי מהמקום, תעזבי את הקבוצה ותסדרי לו את העניינים. בסוף של יום- זו עבודה של המורה על עצמה!!!
אם את רוצה להתייעץ עוד, את מוזמנת
קראי את הפוסט שלי על “איך נלמד יותר ביעילות ונתעייף פחות בכיתה?”