בשנה הבאה יוצאת לשבתון!

אני לא נוהגת להעלות כאן פוסטים אישיים, אך הפעם אחרוג מעט ממנהגי. בשנה הבאה אני יוצאת לשנת שבתון וזה זמן מצוין לסכם 6 שנות הוראה!

על פי מחקרים שקראתי, כל 3 מתוך 5 מורים פורשים מהמקצוע לפני שהגיעו ל-5 שנים במקצוע. אני לא פה כדי להביא את אמיתות המחקרים האלה.

הפוסט הזה מוקדש לכל המורים החדשים!

בשש שנות ההוראה שלי חוויתי משברים רבים, חלקם היו קלים וקצרים וחלקם היו קשים וממושכים. מי שעוסק במלאכה יודע שמורים עוברים טלטלות רבות.

אתה מקבל לידיים שלך את הדבר הכי יקר- "הבן/ הבת של…"

לפעמים הורים מתייחסים אלינו כאל אויבים… אחר כך היחסים הופכים אמביוולנטים… עד שלבסוף היחסים מתייצבים. לפעמים יש מהמורות בדרך ואז שוב היחסים מתערערים… לפעמים הם שבים ומתייצבים ולפעמים גם לא. ממש רומן 🙂

כפי שאתם רואים, לא נכנסתי לסטטיסטיקה של המחקרים, ואני מודה- מעולם לא באמת שקלתי לפרוש.

למורים צעירים וחדשים לא עוזרים מספיק להשתלב. הורים שופטים אותם מהר מידי וגם אנשי המקצוע השונים.

אני זוכרת את השנים הראשונות שלי. לא אשכח איך חששתי להכנס לכיתה של  30 ילדים (במקרה הטוב). זה מאוד מאיים!  עדיין לא גבשתי את ה"אני מאמין" שלי ולא ידעתי איך להתנהל. הייתי נכנסת לכיתה נחמדה מידי או "סוערת" מידי, קשוחה ולחוצה.

בשנתיים האחרונות פגשתי מורים בשנתם הראשונה… זה החזיר אותי אחורה.. לא שאני כזו ותיקה כן?! אבל בכל זאת 6 שנים זו כבר דרך.

למזלי, יש לי משפחה תומכת ובן זוג מהמם שעזרו לי לאורך כל הדרך ולא נתנו לי להשבר.

בסופו של דבר גיבשתי את זהותי המקצועית והיום אני מאמינה מאוד בדרכי. כמובן שאני פתוחה תמיד ללמוד עוד.

אז מורים חדשים ויקרים, כדי להצליח בשנים הראשונות בהוראה אלה הטיפים שלי אליכם:

1. תהיו מסודרים ומאורגנים! כל אחד והדרך שבה הוא בוחר לסדר את חפציו, אך חשוב מאוד שתהייה לכם שיטה: אתם יכולים לארגן לכם קלסר עם כל הטפסים והמכתבים או מחברת שבה תכתבו את מערכי השיעור שלכם. למחנכים, אפשר להוריד את מחברת ניהול הכיתה שלי————מחברת לניהול כיתה
2. הכנסו לכיתה בחיוך ובבטחון (גם אם אין לכם באמת בטחון). חשוב מאוד שהתלמידים יראו שנעים לכם להכנס אליהם לכיתה, שאתם אוהבים את מה שאתם עושים. יחד עם זאת, אני חושבת שדווקא בהתחלה צריך לגלות יותר אסרטיביות בכיתה. התחילו את השיעורים הראשונים שלכם מהצבת הכללים והחוקים ועמדו עליהם! החליטו לפני זה עם עצמכם על 3 או 4 חוקים וכללים עליהם אתם לא מוכנים להתפשר. החוקים שלי בדרך כלל הם: דיבור בקבלת רשות, ישיבה במקום (אלא אם כן יש פעילות שמצריכה תזוזה) וביצוע משימות בכיתה. התלמידים ינסו לבדוק אתכם בהתחלה, אך הראו שאתם עומדים בכללים שהצבתם! חזרו עליהם שוב ושוב בכל תחילת שיעור.
3. אל תצעקו! צעקות משדרות חולשה והילדים מזהים את זה מאוד טוב. כמובן שזה לא נעים לאף אחד. אז מה כן?  אני זוכרת שבשנתי השנייה בהוראה הייתי מורה לחשבון של כיתה ב' וגיליתי שיטה מדהימה. אני שמחה שיש לי ההזדמנות לחלוק: הייתי נכנסת לכיתה, כמובן שבהתחלה התלמידים לא "ספרו" אותי מה שנקרא… הסתובבו, דברו, צעקו וצחקו. אני נשבעתי לעצמי שאני לא צועקת! אני לא גורמת להם להקשיב לי מתוך פחד! אני רוצה שיקשיבו לי מתוך סקרנות וכבוד. אז מה עשיתי… עמדתי בנינוחות ליד הלוח וציינתי ילד ילד שראיתי שיש לו כוונה הכי קטנה ללמידה: "כל הכבוד לדני…. הוא סידר את המקום שלו…" כתבתי על הלוח דני ולידו חייכן…. ככה הייתי עוברת ילד ילד וכותבת אותו על הלוח תוך שאני מציינת בדיוק מה הוא עשה! "כל הכבוד יוסי… אני רואה שהוצאת חוברת" בהתחלה כמובן התלמידים בקושי ספרו אותי… אבל המשכתי בשלי… עוד ילד ועוד ילד…. 38 ילדים!! בסוף כולם השתתקו.. בהתחלה זה לקח המון זמן מהשיעור ואז קצת פחות וקצת פחות…. עד שהם התרגלו והבינו מה אני מצפה מהם: לשבת במקום, להוציא חוברת, לשמור על שקט… זה דרש ממני סבלנות רבה… אבל זה עבד כמו קסם בסופו של דבר- ההתמדה השתלמה. הכיתה הזו הייתה מאתגרת מאוד… ואני הצלחתי איתם! הם כבדו אותי כי באמת ראיתי את הטוב בכל אחד, את ההתכווננות ללמידה גם למי שקשה לו ללמוד!
4. הקדישו שיעורים בנושא התארגנות.  כבר מכיתה א' חשוב מאוד שתלמידים ילמדו מהי התארגנות. בכיתות שלי יזמתי תכנית שקראתי לה "מלכים בהתארגנות". מה זה כולל התארגנות לשיעור? הוצאת הציוד הדרוש, ישיבה במקום, שמירה על שקט וביצוע מטלות בבית ובכיתה. עקבנו אחר הפרטמרים האלה בכל שבוע ובכל סוף שבוע הילדים קיבלו תעודה של "מלכים בהתארגנות"! צילמתי את הילדים ושלחתי את התמונה של המלכים להורים. מבחינתי כל תלמיד יכול להצליח ולהיות מלך כי הפרמטרים הם לא ציונים או הצלחה בלימודים עצמם, אלא איך אני כתלמיד!
5. הכירו את התלמידים שלכם! בצלצול אל תמהרו לרוץ לחדר המורים… להפך- השארו בכיתה… תנו לילדים הזדמנות לפנות אליכם… שאלו אותם שאלות על הדברים שהם אוהבים, על המשפחה שלהם… ובהמשך.. הראו להם כמה טוב אתם מכירים אותם!!
6. "שיטת הנזיפה השקטה": לפני שנתיים קראתי מאמר מאוד מעניין על שיטת "הנזיפה השקטה" ומאוד התחברתי לשיטה. בגדול, השיטה אומרת שמאוד חשוב לא להעיר לתלמיד בפני כולם, לא לצעוק עליו ממרחק שיחדול ממעשיו. למשל, אם תלמיד מפריע לך בשיעור ומפטפט, גשי עד אליו, התכופפי אליו ובשקט בשקט אמרי לו "אני מבקשת ממך להפסיק לפטפט".. הילד ימשיך… גשי אליו שוב וחזרי על הפעולה… אפילו אם צריך לחזור על הפעולה 20 פעם!! השיטה הזו מצוינת מניסיון אישי! למה? כי ככה הילד המפריע לא מקבל במה ולא קמים לו "חקיינים". המצב שבו את ניגשת שוב ושוב ומסתכלת עליו בעיניים בנחישות ואסטרטיביות גורמת לו להרגשה של חוסר נעימות ובסופו של דבר הוא מפסיק! מה עושים במידה והילד עונה? "מה את רוצה ממני…" במידה והילד עונה לך חשוב שתחזרי על אותו משפט שלך שוב ושוב והתרחקי ממנו.
7. שיחות אישיות: חשוב ליזום שיחות אישיות עם התלמידים. בשעות שהייה הקציבי לך כל פעם שניים או שלושה תלמידים לשיחה אישית. הדבר מופנה כמובן גם למורים מקצועיים. מה חשוב שיהיה בשיחה האישית הזו? הרבה מחמאות לילד! "אני ראיתי שעבדת כ"כ יפה אתמול בשיעור…." לפרגן לפרגן ולפרגן! זה מעצים מאוד את הילד ואז הוא רוצה להשתדל יותר בשיעור הבא. כמובן שאם יש דבר שמפריע, אמרי לו, אבל הזכירי לו את הדברים הטובים שעשה והיי ברורה לגבי איך היית רוצה שינהג דרך דוגמאות ממעשיו. "אתה יודע דני, אז כשכעסת על יוסי כשהוא לקח לך את המחברת ראיתי איך התאפקת יפה וניגשת אליי…"
8. והטיפ האחרון שלי הוא לגבי ההתנהלות עם ההורים, שאין ספק שהיא חשובה ותופסת מקום מרכזי בעבודה שלנו: חשוב ליזום שיחות עם ההורים בשביל להכיר לעומק ולא להתקשר רק כשקורה משהו עם הילד. היו פתוחים להקשיב להורים, אל תנסו להתגונן… שימו את האגו בצד. יחד עם זאת, סמכו על הדרך שלכם! אם יש דברים שאתם מאמינים בהם מאוד לכו על זה בכל הכוח ואל תתנו להורה להשפיע עליכם. למשל, אל תתנו להורים להחליט על כללים בכיתה, אך כן הקשיבו להורה שאומר לכם "ציפיתי שלפני שתכעס על הילד שלי תדבר איתו ותשמע גם מה יש לו להגיד". זה בסדר גמור להודות שנחפזתם להגיע למסקנות ולהתנצל במידת הצורך. אנחנו גם בני אדם!

אז שיהיה המון בהצלחה לכם מורים חדשים. היו חזקים והאמינו בדרך!

למרות שאני יוצאת לשבתון אני כבר מתכננת את השנים הבאות ויש לי הרבה רעיונות… אז חכו לפוסטים הבאים שלי 🙂